בנקים אזורים לפיתוח הם בנקים בינלאומיים שפעילותם מוקדשת לפיתוח של אזורים מרכזיים או ספציפיים מאוד, בנקים אלו פועלים תחת מוסדות בינלאומיים מובילים, בעיקר הבנק העולמי והאו"ם אך שהוקמו ומנוהלים על ידי המדינות החברות בהם ושתורמות לכל בנק כספים. אלו בנקים שקיימים במודלים שונים, כאשר יש ארבעה בנקים מרכזיים ועוד עשרות בנקים ספציפיים וקטנים יותר. המדינות החברות בכל אותם בנקים אזורים לפיתוח הם בעיקר מדינות מאותו אזור רלבנטי וגם מדינות אחרות שמעוניינות לתרום לפיתוח האזור והשגת השפעה בו.
יש גורמים שרואים בבנק העולמי עצמו כמעין בנק לפיתוח אזורי כלל עולמי, משום שמהותו היא סיוע פיננסי למדינות מתפתחות. אך בפועל הוא אינו בנק פיתוח אזורי קלאסי אלא גורם בעל השפעה על אותם בנקים וכזה שמשפיע על החלטות, תהליכים וכספים של בנקים אזורים לפיתוח.
תפקידיו של בנק פיתוח אזורי
בנקים אזורים לפיתוח (Regional development Banks) או בנקי פיתוח רב צדדיים (MDB) הם מוסדות רשמיים שנוצרים על ידי קבוצת מדינות ואשר מספקים מימון וייעוץ מקצועי למטרות פיתוח של האזור הרלבנטי לפעילותם. בכל בנק פיתוח אזורי מספר רחב של מדינות חברות, כאשר בארבעת הבנקים המרכזיים חברות כאמור גם מדינות תורמות מהאזור עצמו וגם מדינות תורמות מערביות ועשירות יותר שאינן באותו אזור גיאוגרפי, תת הבנקים לפיתוח שהם מוסדות קטנים יותר כוללים לרוב בעיקר מדינות מאותו אזור.
בנקים אלה מעניקים הלוואות למדינות באזור הנתמך ולארגונים בתוך מדינות אלו, כאשר ההלוואות הן לזמן ארוך ובתנאי שוק נוחים יותר מאשראי עסקי סטנדרטי. המהות של אותם בנקים לפיתוח היא עבודה במדינות מתפתחות והענקת סיוע להגברת הצמיחה, הפחתת העוני, הגברת השקעות זרות, העלאת רמת החיים ושיפור החינוך. במאמר מוסגר וכמובן שלא במסגרת ההגדרות הרשמיות של הבנקים ושל הבנק העולמי שדחף להקמתם, הם תורמים רבות גם להשגת השפעה כלכלית ופוליטית של מדינות מפותחות בעולם המתפתח והשגת אחיזה של תאגידים מערביים בשווקים חדשים.
הבנקים האזוריים לפיתוח המרכזיים
ישנם ארבעה בנקים אזורים לפיתוח שמהווים את הגורמים המרכזיים ביותר בתחום:
- בנק הפיתוח של אפריקה
- בנק הפיתוח של אסיה
- בנק הפיתוח האינטר-אמריקאי
- הבנק האירופי לבנייה מחדש ופיתוח
כמו כן, ישנם עוד עשרות תת בנקים אזוריים לפיתוח שחלקם מעבירים סיוע פיננסי נרחב מאוד גם ביחס לבנקים המרכזיים. ביניהם ניתן למנות את בנק הפיתוח של הקריביים, הבנק של מרכז אמריקה, מערב אפריקה, בנק הפיתוח של הים השחור, הבנק האירו-אסייתי, הבנק לפיתוח מזרח אפריקה ואחרים.
הקמת הבנקים לפיתוח
בנקים אזורים לפיתוח הוקמו על ידי הבנק העולמי והמדינות החברות לאחר שורה של משברים כלכליים וגיאו-פוליטיים במדינות העולם המתפתח, משברים שהביאו לרמת חוב גבוהה של מדינות אלו, משברי אנרגיה והפרשים בין עלויות ייצור ויבוא למחירי ייצוא מחיקת חובות מסיבית (כולל בעיות מבניות של שחיתות ואי שוויון שקיימות גם היום למרות הבנקים לפיתוח). המציאות יצרה מצב שאותן מדינות שהיו זקוקות נואשות לאשראי ולכסף זמין למטרות פיתוח לא יכלו לקבל מימון מגורמים בשוק הבנקאות העולמי וממדינות אחרות ולכן היו "תקועות" עם חובות וצרכי פיתוח אדירים וללא כסף לממן את כל ההוצאות.
לכן הוקמו בנקים אזורים לפיתוח שסיפקו אשראי נוח וארוך טווח למדינות מתפתחות, בנקים לא מסחריים שכוללים את המדינות עצמן ומדינות מפותחות תורמות ובכך יש פיזור של הסיכון. לאורך השנים הבנקים הרחיבו את פעילותם ממימון פעילות ממשלתית ובעיקר של המגזר העסקי ליוזמות חברתיות שמשפרות את החיים במדינות המתפתחות. בנקים אזורים לפיתוח פועלים על פי עקרונות מנחים רבים שקובעים מי מקבלת סיוע, עקרונות בסיס לפעולת הבנקים וכדומה. היעדים של הבנקים מוגדרות במסגרת יעדי המילניום של האו"ם לצמיחה כלכלית וחברתית במדינות המתפתחות.