בעוד כמה מהבנקים המסחריים בישראל מדברים בפרסומים רשמיים על אחריות חברתית, קיימות ופעילות למען הלקוחות – מטרתם המרכזית היא בשורה התחתונה, רווחים ותשואה לבעלי המניות.
בנק חברתי הוא מושג שאינו מוכר במיוחד בישראל, אך הוא מכוון למהות שירות ומטרות שונה וזהו גורם בנקאי לגיטימי אשר פועל בהצלחה בכמה מדינות בעולם. בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 וההתעוררות הצרכנית-חברתית ששורה על הציבור בישראל לאחרונה, גם כאן אצלנו מנסים גורמים שונים לקדם את הקמתו של בנק חברתי ראשון.
הצלחות לפעילותם של בנקים חברתיים ניתן לראות בהולנד, ארה"ב, במקומות רבים באירופה וגם במדינות מתפתחות. בנקים אלו מצליחים גם למשוך עוד ועוד לקוחות ולא פחות חשוב מכך, מצליחים לפעול תחת הגדרות חברתיות יותר ולהיות רווחיים מספיק כדי לקיים ולהגדיל אל הפעילות.
מה זה בכלל בנק חברתי?
בנק חברתי פועל לרוב במודל כזה שאין לו בעל שליטה או בעלים יחידים השואפים למשוך דיבידנדים כפי שמקובל לראות במערכת הבנקאית המסחרית בישראל, כחלופה לכך בעליו של הבנק החברתי הם לקוחותיו – כאשר כל לקוח הוא חבר בתאגיד. בנק כזה יהיה לרוב עמותה ללא כוונת רווח, זהו פתרון שמכוון בעיקר למתן שירותי ניהול חשבון עובר ושב, ניהול פיקדונות ומתן אשראי בהיקפים מסוימים. מהות בסיסית של פעילות בנקים חברתיים היא שהנהלת הבנק מתחשבת בהשפעה של הפעילות הפיננסית – השקעות, הלוואות, עמלות וכו' – על הלקוחות, על הסביבה ועל החברה.
יש מודלים שונים של בנקים חברתיים הפועלים בעולם, החל ממודל חברתי לחלוטין שבו המוסד מנוהל בדמוקרטיה מלאה ונבחריו פועלים בהתנדבות ועד בנקים חברתיים אשר מנוהלים בצורה מסודרת ותאגידית, על ידי בנקאים מקצועיים אך בעלי אג'נדה שונה אך ללא המטרה המרכזית שהיא מקסום רווחים ותשואה של המניה.
באופן רגולטורי, בנק חברתי ישראלי יוגדר תחת המונח "אגודת אשראי", הגדרה חוקית ותיקה, אך כזו שלא צברה תאוצה והיא למעשה לא קיימת בשוק הבנקאי-פיננסי הישראלי (למעט אולי גמ"חים).
ניהול חשבון עו"ש ועמלות מופחתות
באופן כללי ובתור התחלה (זהו הכיוון המיועד לתחום על ידי בנק ישראל) בנק חברתי אשר יוקם ויופעל בישראל יוגדר כאגודת אשראי ועיקר ייעודו יהיה מתן פלטפורמה שקופה וזולה יותר לניהול חשבון עו"ש, קבלת הלוואות בסיסיות וניהול פיקדונות פשוטים יחסית. העמלות אשר בנק שכזה יגבה מלקוחותיו/חבריו תהיינה זולות משמעותית לעומת בנקים מסחריים ופעולות רבות בהחלט יכולות להיות ללא עמלות. זאת כחלק מתפיסת העולם של מודל פיננסי זה אשר שואפת להוזיל עלויות לצרכן, לפשט תהליכים ולאפשר התנהלות פיננסית שפויה יותר.
מבנה ההוצאות של בנק חברתי הוא נמוך משמעותית לעומת בנק מסחרי, הן בעלויות מטה, הוצאות הנהלה וכלליות, פרסום ושיווק, עלויות סניפים וכן הלאה. במציאות הטכנולוגית של ימינו, סביר להניח כי בנק חברתי שכזה יפעל בעיקר תחת פלטפורמה אינטרנטית ו/או עם סניפים במודל של חנות בתוך חנות – למשל בסופרמרקטים וכדומה.
מבחינת הלקוחות של בנק חברתי שכזה, הם יוכלו לנהל חשבון עו"ש בזול יותר, לשלם פחות ריביות על הלוואות ולהרוויח יותר על פיקדונות וחסכונות. בנקים חברתיים, כאשר הם מבצעים השקעות בגורמים עסקיים או יוזמות עסקיות, לוקחים בחשבון השפעה סביבתית וחברתית ולכן לא משקיעים בשוקי ההון בדומה לבנקים מסחריים – למשל השקעות ביוזמות אנרגיות מתחדשות או חברתיות למיניהן.
האם זה בטוח?
כיום, נראה כי לא מדובר על שאלה האם יוקם בישראל בנק חברתי אלא רק על שאלה של מתי ובאיזה מבנה בדיוק. לקוחות פוטנציאליים רבים ישאלו ודאי האם זה בטוח להפקיד כסף בבנק שכזה. התשובה היא בהחלט כן. בנק ישראל תומך בהקמת אגודות אשראי כגון אלו והבטיח כי ילווה אותן, לא מדובר על בנק מסחרי מבחינת הפעולות הבנקאיות האפשריות ומבחינת ההלוואות שניתן להעניק (מקסימום של כמה עשרות אלפי שקלים), כך שדרישות ההון העצמי והלימות ההון נמוכות יותר.
בנק חברתי הוא יוזמה מבורכת שיכולה לתרום רבות לתחרות במגזר הבנקאי ולהוזלת עלויות לצרכנים, זה עובד בכל העולם ואין סיבה שלא יצליח גם בישראל.