אחד האתגרים החשובים שעומדים בפני כלכלנים בכירים, בנקים מרכזיים, שרי אוצר וקובעי מדיניות כלכלית אחרים ברחבי העולם, הוא לשמור על יציבות כלכלית ומוניטארית (כספית).
בשל העובדה שאנו חיים בעולם גלובאלי, שבו החלטה פיננסית בקצה האחד של העולם תשפיע במהרה גם על קצהו השני, יש צורך בגופי תיאום פיננסיים.
ההכרה בחשיבותם של גורמים כאלה, שמסייעים לארגן שיתוף פעולה בינלאומי בנושאים מוניטאריים, קביעת שערי ריבית, עידוד צמיחה וכיוצא באלה, הביאה להקמת גופים שונים כגון קרן המטבע הבינלאומית וכמו הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, הידוע גם כ-BIS – Bank for International Settlements.
מוסד ותיק ורב מוניטין
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, שנוסד בשנת 1930, נחשב לאחד מהמוסדות הפיננסיים הוותיקים והחשובים ביותר בעולם.
המשרד הראשי של הבנק יושב בבאזל שבשוויץ ויש לו גם שתי נציגויות גדולות, האחת נמצאת בהונג קונג, והשנייה נמצאת במקסיקו סיטי. בבנק עובדים כשש מאות עובדים, בני מדינות שונות, שמחויבים, בדיוק כמו עובדי בנקים פרטיים, לנהוג ביושר ובהגינות וכן ללא משוא פנים, בהתאם לכללים שקבע הבנק ופרסם באמנה, בתקנון, ובקוד ציות פנימי.
מטרות מרכזיות
הבנק להסדרי סליקה בינלאומית איננו בנק במובן המקובל של המילה. אנשים פרטיים, אפילו אמידים מאוד, אינם יכולים להפקיד בו כספים או לקבל ממנו הלוואות. מטרותיו של הבנק שונות לחלוטין וביניהן ניתן לציין את:
- בנק של בנקים – BIS משמש במקרים מסוימים בתור בנק של בנקים מרכזיים או של מוסדות פיננסיים מובלים וחשובים ברמה ארצית או בינלאומית.
- עידוד של שיתופי פעולה בינלאומיים – הבנק פעיל בקידום שיתופי פעולה בין בנקים מרכזיים בעולם.
- יציבות פיננסית – יצירת דיאלוג עם כל רשות שיכולה לתרום ולסייע בקידום היציבות הפיננסית בעולם, כגון קרן המטבע, רשויות פיקוח, ממשלות, בנקים ועוד.
- מחקר יישומי – הבנק יוזם מחקרים שונים שיכולים לסייע בקביעת מדיניות ואופן יישומה, על ידי בנקים מרכזיים ורשויות פיקוח פיננסיות ברחבי העולם.
- מלחמה בהונאות פיננסיות – BIS מסייע לגופים מרכזיים במלחמה בהונאות פיננסיות, באמצעות מתן ייעוץ פרטני ופרסומים שוטפים.
אופן קבלת החלטות
כמו ארגונים פיננסיים ותאגידים אחרים, פעילותו של הבנק להסדרי סליקה נקבעת בהתאם לקובעי מדיניות מובילים.
על מנת לקבוע מדיניות ולפקח על יישומה עומדים לרשות הבנק שני גופים – האסיפה הכללית, והדירקטוריון.
- האסיפה הכללית – מדובר באסיפה כללית שמורכבת מכל הבנקים המרכזיים החברים בבנק להסדרי סליקה. כיום חברים בבנק שישים בנקים מרכזיים (וביניהן בנק ישראל), אשר לכולם, ללא יוצא מן הכלל, הזכות לייצוג באסיפה הכללית. בין השאר עוסקת האסיפה הכללית באישור שכרם של חברי הדירקטוריון, בחירת רואי החשבון המבקרים את פעילות הבנק, אישור הדו"ח השנתי ועוד.
- הדירקטוריון – דירקטוריון הבנק להסדרי סליקה מורכב כיום משמונה עשרה חברים. יושב ראש חבר הנאמנים של הבנק הוא יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית (הידוע בשם הפדרל ריזרב). מבין שמונה עשרה חברי הדירקטוריון מכהנים כדירקטורים נגידי הבנקים המרכזיים של בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה, בלגיה, וכאמור נגיד הבנק המרכזי של ארצות הברית. שאר חברי הדירקטוריון נקבעים באמצעות תהליך של בחירה. הדירקטוריון אחראי לקביעת מדיניות ואסטרטגיות פעולה ארוכות טווח, וכן הוא נושא בתפקידי פיקוח וניהול. חלק גדול מפעילות הדירקטוריון נעשית באמצעות ועדות.
השפעה חוצת גבולות
כאמור, אחד מתפקידיו העיקריים של הבנק להסדרי סליקה הוא שמירת היציבות הפיננסית והמוניטארית בעולם.
את התפקיד הזה מבצע הבנק באמצעות וועדות מקצועיות והשתתפות בפורומים וכנסים בינלאומיים. אחת הוועדות החשובות שאותה מקיים הבנק היא וועדת באזל לפיקוח על בנקים.
ועדה זו נותנת במה לשיתוף פעולה בין בנקאי עולמי בעיקר בנושאי פיקוח. מאחד מתפקידו של כל בנק מרכזי בעולם הוא לפקח על בנקים מסחריים באותה המדינה, ניתן לראות שהבנק להסדרי סליקה בינלאומיים משפיע באופן ישיר על כל בנק בעולם.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
תווי שי לחג לעובדים בבנק – למה תווי קניה היא המתנה הטובה ביותר עבורם?