במשך רוב השנים, ייעוץ פנסיוני בישראל הוענק על ידי גורמים שונים והרגולטור לא כל כך התייחס להיבטים כגון זיקה בין הגוף המייעץ לגוף המנהל את החיסכון, מתן הייעוץ האובייקטיבי ביותר ללקוח וכן הלאה.
רפורמת בכר, בהובלת יוסי בכר שהיה מנכ"ל משרד האוצר (במהלך כהונת נתניהו כשר אוצר), יצרה שינוי משמעותי בשוק הפנסיה, הגמל וקרנות הנאמנות בישראל עם השקתה בשנת 2005.
מעבר לכך שהרפורמה חייבה את הבנקים למכור את קופות הגמל וקרנות הנאמנות שלהם (בפועל בעיקר לחברות ביטוח, בתי השקעות וקרנות השקעה) היא הכניסה רגולציה ושינויים בתחום החשוב של ייעוץ פנסיוני.
התהליך לקח כמה שנים אך כיום ייעוץ פנסיוני בבנק הוא מציאות ופעילות שהבנקים המסחריים בישראל מבצעים עבור לקוחותיהם.
המצב בעבר
בעבר, קרנות הפנסיה היו קרנות תקציביות, רובן היו של ההסתדרות או של גופים ותיקים אחרים ולא נוהלו ישירות על ידי המגזר הפיננסי כפי שקיים היום (מגזר שהיה קטן ופחות מפותח משמעותית לעומת היום).
הייעוץ הפנסיוני שניתן לעובדים בוצע על ידי גופים וגורמים כגון סוכני ביטוח, מנהלי הסדר אצל מעסיקים גדולים וגם על ידי הבנקים המסחריים. אך בפועל המציאות הייתה של שיווק פנסיוני ולא ייעוץ פנסיוני כפי שהוא אמור להיות בהגדרתו. החוק והרגולטור לא הבחין כלל בין ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי ואיכותי לבין שיווק פנסיוני – מצב בעייתי ולא הוגן עבור החוסכים כמובן.
המשמעות של מציאות זו שהייתה קיימת בעבר בשוק הפנסיוני הייתה כזו שלגורם המייעץ או המשווק היה אינטרס ברור "למכור" לחוסך את קרן הפנסיה או החיסכון הפנסיוני שהניב לו (לגורם המייעץאו המשווק) את העמלות הגבוהות ביותר ולאו דווקא את פתרון החיסכון המתאים והיעיל ביותר לחוסך.
המדינה מקדמת ייעוץ פנסיוני בבנקים המסחריים
לאחר יישום רפורמת בכר והעובדה שלבנקים כבר לא היו נכסים פנסיוניים (קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וכן הלאה), המדינה בהובלת משרד האוצר עשתה מאמצים רבים לקדם ייעוץ פנסיוני בבנקים המסחריים.
מתוך הבנה כי כך הלקוחות יוכלו לקבל ייעוץ הוגן ואובייקטיבי ומתוך ההנחה כי ייעוץ בגופים פיננסיים ותיקים, חזקים ואשר בהם לציבור יש כבר פעילות והיכרות יהיה יעיל ונגיש יותר. התהליך לקח כמה שנים, בתחילה הבנקים לא "התלהבו" יתר על המידה להיכנס לתחום של ייעוץ פנסיוני בבנק מסיבות שונות (תפעוליות, פוליטיות, פיננסיות וכן הלאה) אך כיום בכל הבנקים המסחריים הגדולים יש מחלקות ייעוץ פנסיוני.
מעבר לעובדה שלבנקים עצמם אין אחזקות בנכסים פנסיוניים למניעת ניגוד עניינים, החוק קובע כי הבנקים יקבלו עמלות הפצה קבועות ממנהלי החיסכון הפנסיוני. כך ייעוץ פנסיוני בבנק נותר אובייקטיבי כי לבנק אין אינטרס לייעץ לגבי חיסכון מסוים לעומת אחרים – העמלה היא אותה עמלה עבור הבנק ולבנק אין רווח אם חיסכון פנסיוני מסוים מגדיל את כוחו.
מה לגבי סוכני הביטוח?
סוכני הביטוח היו הגורם העיקרי בשיווק פנסיוני ומתן ייעוץ ללקוחות. אך לאחר הרפורמה ישנה הבחנה ברורה בין ייעוץ פנסיוני בבנק למשל לשיווק פנסיוני שבו יש לגורם המשווק אינטרס ברור שאינו חייב להתאים לאינטרס לש הלקוח.
לכן סוכני ביטוח נקראים כיום משווקים פנסיוניים ולא יועצים פנסיוניים – הם בכל זאת מחויבים לאובייקטיביות אך גובה העמלות שלהם משתנה בין מנהל חיסכון אחד לאחר ויש אינטרסים נוספים "במשחק".
איך הייעוץ הפנסיוני בבנק עובד?
מעבר לרקע החשוב על הנושא של ייעוץ פנסיוני בבנק, נתאר בקצרה איך הנושא עובד. ייעוץ פנסיוני בבנק מוענק רק על ידי יועצים פנסיוניים מומחים ומוסמכים, הייעוץ הינו אובייקטיבי.
לחוסך יש יתרון של היכרות עם הבנק והיכרות של הבנק איתו. ייעוץ פנסיוני בבנק בונה תיק פנסיוני ההולם ברמה הגבוהה ביותר והמדויקת ביותר את צרכיו, מאפייניו, מטרותיו וכיוצא באלו של החוסך.
קבלת ייעוץ פנסיוני איכותי ובלתי תלוי הינה חשובה מאוד ויכולה גם לחסוך כסף רב ולהביא לחיסכון משמעותי יותר בגיל הפרישה, נושא מהותי שאין להזניח!