עבודתו של כונס נכסים מתחילה עם היווצרותו של חוב מאת אדם אחד לאדם אחר, או לישות משפטית כמו חברה, בנק וכיוצא בזה.
כאשר החייב לא עומד בהסכם שנכרת עם בעל החוב, אחת הדרכים שבאמצעותן יכול בעל החוב לנסות ולהשיב לעצמו את המגיע לו, היא באמצעות בקשה לפתוח בהליך של כינוס נכסים.
כונס נכסים הוא אדם שמונה על ידי רשם ההוצאה לפועל, על מנת לנהל את הליך כינוס הנכסים. על פי רוב, מדובר באדם הבקיא בכל הדינים של כינוס נכסים, פשיטות רגל, הליכי גבייה וההגבלות המוטלות עליהם. מרבית כונסי הנכסים הם עורכי דין או רואי חשבון, והם נושאים בתפקיד כפול:
- מניעת הברחה של נכסים ורכוש אל מחוץ למדינה או להישג ידם של בעלי החוב (המכונים גם נושים).
- הפקת התמורה המכסימלית מניהול נכסי החייב, על מנת לזכות, בסופו של דבר, את בעלי החוב, בתמורה מניהול נכסים אלה. במרבית המקרים לא מתבצע ניהול נכסים הלכה למעשה, כי אם מעין מכירה פומבית של הנכסים המוצעים למכירה לציבור.
מכרז מטעם כונס הנכסים
לאחר תפיסת הנכסים על ידי כונס הנכסים, ובמסגרת החובה של הכונס למקסם את התמורה הצפויה ממכירת נכסים אלה, מתקיים מכרז. כונס מפרסם את הנכסים שהוא מציע לציבור, ואת התנאים שבהם הם מוצעים.
כל המעוניין להשתתף במכרז ולהציע הצעות, נדרש להגיש את הצעותיו לכונס הנכסים, ביחד עם המחאה בנקאית על סך אחוז מסוים מגובה הצעתו.
מבין המגישים את הצעותיהם לכונס הנכסים, בוחר הכונס במגיש ההצעה הטובה ביותר ומכריז עליו כזוכה. דרך זו של רכישת נכסים באמצעות כונס נכסים, מאפשרת רכישה במחיר הנמוך באופן משמעותי ממחיר השוק. יחד עם זאת, יש לזכור שעל בית המשפט להשתכנע שמדובר במחיר הגיוני, אחרת עלולה העסקה שלא לקבל את אישורו.
כונס נכסים רשמי
סוג נוסף של כינוס נכסים מתנהל כאשר אדם או חברה נקלעים להליכי פשיטת רגל. הגוף המנהל את ההליך הוא רשות שמכונה כנ"ר, כלומר – כונס הנכסים הרשמי של מדינת ישראל.
הליכי פשיטת הרגל מתחילים בבקשה של החייב או של בעל החוב, להכריז על החייב כפושט רגל. במסגרת ההליך צריך החייב לשתף פעולה עם הכנ"ר, וזאת באמצעות אספקה של נתונים כלכליים ואחרים, אודות מצבו הכלכלי ואודות הסיבות שהביאו אותו למצב זה.
לאחר תפיסת הנכסים באמצעות הכנ"ר, משמש הכנ"ר כנאמן זמני. משמעות הדבר היא היותו אחראי לניהול השוטף של הנכסים, עד למינוי נאמן קבוע. גם לאחר מינוי הנאמן הקבוע, לא מסתיים תפקידו של הכנ"ר כמפקח על הנאמן וככתובת לפניות של החייב ושל בעלי החוב.
הליך כינוס לדוגמא
אדם אשר רוכש דירה בישראל, משתמש בדרך כלל במימון שחלקו עצמי וחלקו בנקאי. המימון הבנקאי הינו הלוואה המכונה בשם משכנתא. כספי ההלוואה מועברים אל המוכר בתמורה להעברת הבעלות על הנכס.
כדי לאשר לרוכש את קבלת ההלוואה, דורש הבנק למשכנתאות לרשום לזכותו ביטחון אשר ימומש במקרה שהחייב לא יוכל לעמוד בהחזרי התשלומים שנקבעו בהסכם ההלוואה.
במידה והלווה אכן נקלע לקשיים, ולא נענה לדרישות התשלום של הבנק, ומאוחר יותר לדרישות עורך הדין מטעמו של הבנק, רשאי הבנק לפתוח בהליכי כינוס נכסים והוצאה לפועל.
במסגרת הליכים אלו, יפרסם כונס הנכסים את הנכס למכירה בדרך של מכרז, כפי שתואר קודם לכן. לאחר המכירה יתכנו שלושה מצבים:
- התמורה מכסה את יתרת החוב של החייב.
- תמורת המכירה גדולה יותר מיתרת החוב – במקרה זה מועברת היתרה לזכות החייב.
- תמורת המכירה קטנה יותר מיתרת החוב – במקרה זה יוכל הבנק להמשיך בהליכי גבייה נוספים או למחול (לוותר) לחייב על יתרת החוב.