משבר הבנקים בארה"ב שהחל בשנת 2008 ובמובנים רבים הוביל את העולם למשבר הכלכלי העומד בפתחו בסוף 2011 ותחילת 2012 היה אחד המשברים הכלכליים החמורים בהיסטוריה המודרנית. כלכלת ארה"ב היא הגדולה בעולם בהפרשים ניכרים והבנקים שלה הם עצומים ובעלי היקפי פעילות גלובליים, לכן משבר שלהם וקריסתם של חלק מהם דרדרה את העולם במהירות למשבר חוצה יבשות וכלכלות ויצרה גם רגשות שליליים מאוד כלפי הבנקים וגם משבר חוב של מדינות המערב עצמן.
איך הכל התחיל?
משבר הבנקים בארה"ב של שנת 2008 כונה גם משבר הסאב פריים (Sub Prime), התפרצותו כביכול הפתאומית ובעלת ההשפעות הגדולות הייתה בנובמבר 2008 ביום שבו קרס בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ובהמשך עם קריסתה בפועל של ענקית הביטוח AIG. אך הבסיס למשבר הבנקים ותעשיית הפיננסים נעוץ בסיבות וגורמים שונים שיצרו את קריסת המוסדות האלו. באופן כללי, במשך העשור הראשון של שנות ה-2000 הבנקים בארה"ב העניקו משכנתאות פחות או יותר לכל מי שביקש, כולל ללויים בעלי יכולות החזר נמוכות מאוד וברמות מינוף של כמעט 100%. משכנתאות מסוכנות אלו נקראו משכנתאות סאב פריים (ללווים שלא נבדקה כלל יכולת ההחזר שלהם) והן ניתנו בתנאי ריבית גבוהים מאוד.
לצד פעילות זו, מסוכנת כשלעצמה כפי שהתממש בתקופה שלפני המשבר וכמובן במהלכו, הבנקים והגופים הפיננסיים מכרו לציבור המשקיעים הפרטיים והמוסדיים איגרות חוב מגובות משכנתאות ונגזרים פיננסיים מורכבים מאוד שבסיסם אותם תיקי משכנתאות מסוכנים של הבנקים. לווים רבים לא עמדו בתשלומי המשכנתא, הבנקים החלו לעכל בבתים ובמקביל שוק הנדל"ן החל להאט ולחוות ירידות מחירים שהפכו בתים לבעלי שווי אפסי ונמוך מהותית מהמשכנתאות שנלקחו כדי לרכוש אותם.
אירועים אלו הובילו לכך שבנקים "נתקעו" עם נכסים שלא שווים כלום, מיליוני לווים שלא עומדים בהחזרים וכל אותם אגרות חוב מגובות משכנתאות שגופים רבים היו מושקעים בהן בהיקפים של מיליארדים קרסו. השלב הבא היה שחברות הביטוח שביטחו את הגורמים הפיננסיים השונים באמצעות מכשירים כגון CDS קרסו אף הן כי מבוטחים רבים דרשו פיצויים בשווי מאות מיליארדים בגלל קריסת מכשירי ההשקעה בשוק הנדל"ן. בנקים אמריקאיים פשטו את הרגל ונסגרו בכל יום, קרנות גידור, פנסיה וגופי השקעה רבים ספגו הפסדים אדירים והבורסות בכל העולם צנחו בדרך למיתון הקשה ביותר מאז השפל בגדול.
תכניות חילוץ ותמריצים ממשלתיות
קריסת הבנקים והגופים הפיננסיים בארה"ב הובילה לצעד חסר תקדים שבו הממשל הפדרלי הזרים טריליונים של דולרים לחברות הביטוח דוגמת AIG ולבנקים השונים כדי למנוע קריסה שלהם, בהמשך הממשל הזרים כספים נוספים לשוק בתור תכניות תמריצים שנועדו לעודד השקעות וצמיחה. מדינות רבות שנגררו למשבר בשל השקעת הבנקים שלהן בנדל"ן ובבנקים אמריקאיים חילצו אף הם את הבנקים והעניקו תמריצים. למעשה, המדינות העבירו את החובות וההפסדים של הבנקים ותעשיית הפיננסיים החזקה לעצמן ובכך יצרו במידה רבה את משבר החוב שאנו נמצאים בו היום.
משבר הבנקים בארה"ב היה אמנם קצר יחסית באופן רשמי, כי הוא נמשך בשנת 2008 וחלק מ-2009 בלבד, ולמרות שבנקים עדיים נסגרים בארה"ב גם בסוף 2011 רובם החזירו את הפסדי המשבר וחזרו לחלק בונוסים שמנים. אך משבר הבנקים בארה"ב האיץ את המשבר הנוכחי שבו המדינות עצמן קרובות לפשיטת רגל והכלכלה העולמית נראית כהולכת לאתגר הגדול ביותר שלה נוכח חובות עצומים של מדינות, מחאות חברתיות בכל העולם, אחוזי אבטלת צעירים נוסקים וחוסר ודאות כבד מאוד.
המרוויחים של המשבר
חשוב לציין שהיו גם מרוויחים גדולים ממשבר הבנקים בארה"ב. משקיעים ומנהלי השקעות שצפו את מה שהוללך לקרות והימרו נגד שוק הנדל"ן ועל קריסת מכשירי ההשקעה של איגרות מגובות משכנתאות גרפו עם פריצת המשבר רווחים של מילארדים לכיסם או לכיסי משקיעיהם, בנק ההשקעות גודלמן סאקסף ששיווק באגרסיביות אגרות חוב מגובות משכנתאות – הימר למעשה נגד מכשירי ההשקעה שהוא עצמו שיווק וגרף רווחי עתק בשנות המשבר. הממשל האמריקאי "הרוויח" סכומים נכבדים מהמוסדות הפיננסיים שהלאים ועליית הערך שלהם לאחר המשבר.